חברת פרטנר תקשורת בע"מ נ' סג'ראוי

החלטה

1. לפניי התנגדות לביצוע תובענה בסכום קצוב, אשר הוגשה נגד המבקש בגין חוב שנותר חייב למשיבה, לטענתה, בסך 6,250 ₪.

2. להתנגדות צורף תצהיר חתום על ידי אביו של המבקש ואחיו של המבקש. על פי הנטען בתצהיר, המבקש עצמו לא היה מעורב בפרטי ההתקשרות עם המשיבה, והמצהירים הם שעסקו בכך.

על פי הנטען בהתנגדות, לפי תנאי העסקה שנערכה בין המבקש לבין המשיבה, ובמסגרתה רכשו "חבילת תקשורת" הכוללת דקות שיחה ומכשיר טלפון, בנוסף לחבילה קודמת שהייתה קיימת, היה עליהם לשלם מדי חודש סכום של 568 ₪. למרות זאת, חויבו בחודש יולי 2011 לשלם 1,429 ₪. לטענתם, הדבר לא נודע להם במועד החיוב, אלא בדיעבד, וזאת מכיוון שהחשבונית ובה פירוט החוב לא הגיעה לידיהם.

עוד טוענים המצהירים, כי לאחר שלא שילמו את הסכום האמור, נותקו הקווים, אך מכיוון שהם נדרשו לעסק שלהם, והמשיבה דרשה לשלם את החוב כתנאי לחיבור הקווים, שילמו את החוב כדרישת המשיבה. בהמשך, הוסיפה המשיבה לשלוח חיובים מופרזים, בניגוד להסכמות. דרישותיהם של המצהירים לקבל פירוט - לא נענו, למרות הבטחות מצד נציגי המשיבה. לאחר שההבטחות השונות לא הועילו, והחיובים המופרזים המשיכו להגיע, שילם המבקש את החוב, לטענתו, והתנתק משירותי המשיבה.

לטענת המבקש, שילם בניגוד להסכמים בין הצדדים סכום של 7,865 ₪. בנוסף לכך נגרמה למבקש ולבני משפחתו עגמת נפש בשל מחדליה הממושכים של המשיבה.

טענת המבקש הינה, למעשה, טענת קיזוז, שכן הוא אינו חולקים על החיוב נשוא התביעה, שהינו חיוב בגין עלות המכשירים שנרכשו, אלא שלטענתו הוא זכאי לקזז את התשלומים ביתר שגבתה המשיבה, בניגוד להסכם (כמו גם את הנזק הנטען).

3. בדיון שהתקיים לפניי ביום 8.1.14 נחקרו שני המצהירים על תצהיריהם, והצדדים סיכמו טענותיהם בעל פה.

4. לטענת המשיבה, רצונם של המבקש והמצהירים לדחות את הקץ בלבד, ולמעשה – אין להם הגנה. כן טוענת המשיבה, כי המבקש ערך את חישובי טענת הקיזוז באופן לא ברור, בנספח אשר כלל חישובים לא ברורים, בשפה הערבית. עוד טוענת המשיבה, כי כל החיובים ביתר להם טוען המבקש מקורם בשימושים חריגים.

5. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, אני רואה לנכון ליתן למבקש רשות להתגונן.

כידוע, בשלב הדיון בבקשת הרשות להתגונן, אין בית המשפט נכנס לבירור אמיתות העובדות הנטענות בתצהיר התומך בבקשת הנתבע, אלא עליו לבחון אם יש בגרסת הנתבע, בהנחה שתוכח, עילת הגנה מפני התביעה, ודי בכך שגרסת הנתבע לא קרסה תחתיה בעת החקירה הנגדית (ראה למשל ע"א 544/81 מנחם קיהל בע"מ נ' סוכנות מכוניות לים התיכון בע"מ, פ"ד לו(3) 518, 521). אין בית המשפט רשאי, בשלב זה, לבדוק כיצד יוכיח הנתבע את הגנתו או מה טיב ראיותיו (ראה למשל ע"א 3374/05 אליהו אוזן נ' בנק איגוד לישראל (פורסם בנבו)).

אמנם, החישוב שבאמצעותו הגיע המבקש לסכום המדויק אותו הוא מבקש לקזז מהחוב נשוא התביעה אינו ברור די הצורך, ועם זאת – הטענות בכללותן ברורות הן, ועל פיהן המשיבה היא שהפרה את ההסכם בין הצדדים בחיובי יתר (שפורטו), ותוך עריכת טעויות והצלבות בין מספרי הטלפון השונים, באופן שהביא לחריגות ויצר אותן. טענות המבקש והמצהירים עמדו במבחן החקירה הנגדית, ולא נתגלו בהן סתירות משמעותיות.

6. אשר על כן, ניתנת למבקש רשות להתגונן.

בשלב זה החלטתי שלא לעשות צו להוצאות בגין הדיון שהתקיים לפניי, ואלו תילקחנה בחשבון בתום ההליך העיקרי.

7. הליכי הוצל"פ מעוכבים.

התצהיר ישמש כתב הגנה.

נוכח סכום התביעה היא תידון בסדר דין מהיר.

התובעת תגיש תצהיר מטעמה, יחד עם רשימת מסמכים והעתקי המסמכים, בהתאם לתקנה 214ב1(1), תוך 30 יום מקבלת החלטה זו. אם לא יוגש תצהיר מטעם התובעת, תוך המועדים שנקבעו לעיל, תימחק התביעה, וייסגר תיק ההוצל"פ כנגד המבקש.

עם העברת התביעה מלשכת ההוצאה לפועל לבית המשפט עשוי להיווצר הפרש אגרה, אותו על התובעת לשלם תוך 30 יום מקבלת דרישת הגזברות, שאם לא כן תימחק התביעה, וייסגר תיק ההוצל"פ כנגד המבקש.

המזכירות תמציא העתק ההחלטה לצדדים.